שיעור ברודנות | רחלי בן-צור (מוקדש לכל המשטרים הטוטליטאריים במזרח-התיכון, ההולכים ונמוגים)
הרודן נכנס לחדר הישיבות, מדיו מגוהצים למשעי. עיטורי הגבורה שקישטו את חזית חולצתו הוסיפו לו קורטוב מה של הוד. הנוכחים קידמו את שליטם בדממה רבת יראה וכבוד. הרודן התיישב על כסאו והחל את דברו: "סעיף ראשון" – עיין בדו"ח הפתוח לפניו בכובד ראש – "הכנסות". הרודן פקח את עיניו בתדהמה והן היו אפלות. שלח מבט זועם באיש המופקד על האוצרות וקולו רעם: "אפס הכנסות?". השר הסתיר מתחת לשולחן את ידיו הרועדות.
-"אדוני היושב ראש..."
-"כן?!"
-"אין הכנסות".
אגרופו של הרודן שניחת על השולחן הרעיד את הלבבות.
-"ואיך זה קורה?" – רעש הרודן.
-"אין נתינים, הם ברחו כולם למדינת אחרות".
-"והיו גם כאלה" – גיחך ברשעות המופקד על המשטרות – "שחוסלו והגיעו לנחלת עולמות".
-"מדוע?" – צעק השליט וקולו מלא תוכחות.
-"כי ערערו על מנהיגותך, שליט המדינות!".
הרודן קם ואחריו קמו ממלאי הפקודות.
-"נצא אל השטח" – פקד איש הצבאות.
יצאו אל שכונות הבירה השוממות. השליט הצביע על אחת החצרות.
-"מי גר שם?"
-"משפחת נ. - האב האם והבנות".
-"היכן הם? היכן הם מסתתרים?"
-"הוצאו להורג" - גיחך בנקמנות המופקד על המשטרות – "כי שמעו את האב אומר: 'מזל שהשליט יחיה רק עשרים ומאה שנות. לו חי כפול, היו שני מיליון במקום מיליון קורבנות'".
-"טוב עשית, המופקד על המשטרות!".
הפמליה הרחיבה הפסיעות וכיתתה רגליה ברחובות.
שוב הצביע הרודן על אחת הדלתות:
-"והיכן אלה, הבהמות?"
-"ברחו למדינות הסמוכות" – גיחך ברוע לב המופקד על המשטרות – "ראש המשפחה אמר באחת ההזדמנויות שגם בלעדיו יכול השליט לבנות את אימפריית אלף שנות".
-"טוב שנפטרנו מכאלה בטלות".
וכך פסעו, השליט ואנשי הסמכויות. אלה נפוחים יותר ואלה נפוחים פחות, וגילגלו בלשונות תשובות לשאלות מי היה כאן ומה קרה באלה המקומות, והעובדה בעירומה נותרה: ישנו שליט, ישנה מדינה – אך אין עם, אין קהילה. וכאשר הייאוש החל זוחל ללבבות נשמעה לפתע נעירה. הרודן את פסיעותיו הרחיב אל מקור הקול עד שפגש על אם הדרך בחמור. ויפקוד על איש הביטחון לאסור לאלתר את אותו האזרח. כשפקודתו בוצעה פנה הרודן אל הנתין (הוא החמור) ופקד: "הקשב!".
הרים החמור את ראשו והחל לנעור.
פנה השליט אל המופקד על הביטחון ושאל:
-"מה אומר החמור? האם הוא בעד או נגד השלטון?".
גיחך ברשעות המופקד על הביטחון...