|
מי באמת כתב את יצירותיו של שייקספיר? | לירון שוקטי
מי שלמדה בלשנות וספרויות זרות ומרצה לאנגלית מעלה שאלות כבדות משקל לגבי היוצר שנחשב לגדול ביותר בתולדות אנגליה. בסוגייה הזו נדרש בית משפט אנגלי להכריע בשנת 1964, ובסיומו של המשפט שכלל הוכחות של פרופסור לספרות מאוניברסיטת אוקספורד, הכריז השופט כי העדויות לטובת שייקספיר "קלושות"
נדבר על וויליאם שייקספיר המהולל, אשר העשיר את עולמם התרבותי של דורות רבים מספור בלא פחות מ-38 מחזות, 154 סונטות ו-5 שירים שרובם ככולם נלמדים, מוצגים, מעובדים, מחודשים ומפורשים שוב ושוב ברחבי העולם. אולם, נדמה כי בתקופה האחרונה הולכים ומתגברים הקולות המפקפקים בכך ששייקספיר כתב כמות כה גדולה ומרשימה באיכותה של חומר בתקופה של 23 שנים בלבד (בין השנים 1590 ל-1613), וטוענים לקיומו של שותף נסתר, אשר עבודותיו הוצגו תחת שמו של שייקספיר. מי אתה שייקספיר?
הדמות שהכרנו של וויליאם שייקספיר
וויליאם שייקספיר, נולד בעיירה קטנה בשם סטראטפורד אופון-אבון באנגליה של ימי הביניים, לאב סוחר חסר ידיעת קרוא וכתוב. לימים שייקספיר היה שחקן חובב ואיש נדל"ן לעת מצוא. למותו, כך נראה, לא היה השפעה או רושם גדול על אנשי אותה התקופה. יותר מכך, אין בנמצא כל תיעוד המראה על כך ששייקספיר רכש השכלה גבוהה כלשהי, ובצוואתו אין שום אזכור לכתיבה, או אף לספר שעלול להימצא ברשותו. בניגוד לאלו אשר יראו בעובדות אלו נקודת פתיחה, צנועה אומנם, ליוצר דגול וגדול מהחיים עצמם, רבים רואים בהן עומדות בסתירה לעושרם, שנינותם ואף גאוניותם של הכתבים אשר נושאים את שמו של אדם בעל ניסיון חיים ועושר מחשבתי ולשוני כה דלים לכאורה.
באותה התקופה, בימי שלטונה של המלכה אליזבת הראשונה, חי אדם בשם אדוארד דה-וורה, הרוזן ה-17 של אוקספורד. בהיותו אריסטוקרט ואציל, הוא היה בן בית בחצר המלכה, מקורב לשלטון, ובעל זמן, ידע וקשרים אשר בוודאי יאפשרו לו ליצור ולפרסם יצירות, תחת שמו או תחת שם פסאודונים. הוא האדם אשר נטען לגביו כי כתב את כתביו של "שייקספיר", אך השתמש בשם עט בדוי. אפשרות שנייה היא כי השניים- דה וורה (או אדם אחר) שיתפו פעולה ביניהם בחלק גדול מהיצירות, ויחד יצרו עושר כמותי ואיכותי שכמותו מעטים מהאינדיבידואלים בהיסטוריה האנושית הצליחו ליצור.
הבית בעיירה סטראטפורד אופון-אבון שבו נולד שייקספיר, לפי ההערכה
וקיימות אף הוכחות לכאורה. שאלה פשוטה חייבת להישאל לפני כל דבר אחר: מדוע ירצה אדם להסוות את העובדה כי כתב יצירות אשר אין עוררין לגבי טיבן ואיכותן הגאונית? המניע מגיע אולי מהיצירות עצמן, ונושאיהן. שכן, יצירות רבות היו בעלות אופי פוליטי ואף חתרני במובהק (המלט, מקבת), מהסוג שאינו יכול להיות מובע על ידי אדם המקורב לחצר המלוכה כגון דה וורה, מה שכן בימי הביניים הבלתי פלורליסטיים בעליל. לפי מאמר שפורסם במגזין הארוורד בנובמבר 1974, בימיו של שייקספיר איש למעשה לא חשב אותו לכותבן של היצירות המזוהות עימו, או לכותב בכלל ליתר דיוק. לפי המאמר, אגדת שייקספיר החלה כשני עשורים לאחר מותו, כאשר פרסם אדם בשם ג'ון אוברי את פרטיו הביוגרפיים של שייקספיר כפי שהפכו ידועים לכל במשך 400 השנים שחלפו מאז.
לפי גירסה זו, מחברן האמיתי של היצירות אימץ לעצמו שם עט בדוי, אשר במקריות או לא תאם לשמו של אדם בשר ודם. למעשה, בסוגיה זו נדרש בית משפט אנגלי להכריע בשנת 1964. בסיומו של המשפט, אשר כלל בין השאר הוכחות של פרופסור לספרות מאוניברסיטת אוקספורד, הכריז השופט כי העדויות לטובתו של שייקספיר, בן העיירה סטראטפורד, הן "קלושות". אחד הדברים המעניינים ביותר הוא נושאן של היצירות. בהקשר זה עולה סוגייה רבת שנים - האם כותב יכול לכתוב רק מתוך ניסיון חייו, או מתוך ידיעותיו ותרבותו, או שמא אפשרי הדבר ליוצר לצאת מתוך עורו, כפי שבוודאי שייקספיר, בן עיירה קטנה באנגליה, עשה. רבים הם אלו המחזיקים בדעה שאומן יכול לכתוב רק את האוטוביוגרפיה האישית שלו. לפיהם בוודאי לא ניתן לראות קשר בין יצירותיו של שייקספיר, העוסקות רובן ככולן בבני המעמד העליון, באצולה, בחצרות מלוכה ובאינטריגות פוליטיות, לבן התנהלות חייו הפשוטה לכאורה של בן סוחרים פשוט.
רומאו וג'ולייטה. שייקספיר כתב 36 מחזות
האיזכורים הרבים של מקומות גיאוגרפיים מרוחקים (איטליה, דנמרק), של תרבותם ושפתם, של אירגונם הצבאי, של משפט ואומנות, של מונחים מוזיקליים ושל כ-200 שמות של צמחים ויותר מ-85 שמות של חיות, של ידע רפואי עשיר ושל ידע נרחב בספורט - גם הם מצביעים על איש רחב אופקים וידיעות, בוודאי לא איש חסר השכלה ומעמד. נדבך נוסף הוא העושר הלשוני ומשחקי הלשון הרבים ביצירותיו של שייקספיר, אשר קצרה היריעה מלפרטם כאן. אוצר המילים ביצירותיו של שייקספיר גדול מ-25,000 מילים! איש לפניו או אחריו לא העשיר כך את השפה האנגלית עם כל כך הרבה מילים חדשות ועם מילים משורש לטיני ויווני. ביצירותיו, שייקספיר הרבה להתייחס לשפה עצמה, לשמות וחשיבותן. במחזה רומיאו ויוליה למשל, הוא אף מגדיל לעשות כאשר דמותה של יוליה אומרת לאהובה רומיאו (אשר נשבע בירח על אהבתו אליה) שיישבע בשמו הוא ולא בדברים אחרים, חסרי משמעות אמיתית.
באחדות מהסונטות שלו ישנו אף משחק מילים על בסיס השם שלו – וויל, ובאחרות הוא מתייחס לנושא אף ביתר העזה, כמו בכותבו שורה כגון זו: "every word doth almost tell my name". למרבה ההפתעה, או שלא, כאשר נשקלים הנתונים שלעיל, מתברר כי יצירותיו הראשונות של שייקספיר פורסמו ללא שם המחבר! שמו של שייקספיר הופיע כחתימה בלבד בדף ההקדשה של כל יצירה. ב-1609 - יחסית מאוחר ביצירותיו, כאשר פורסמו סונטות חדשות ואינטימיות שלו, דף ההקדשה שלהן נכתב על ידי המוציא לאור, דבר המרמז על כך שיוצרן אינו בנמצא, או אף בין החיים, שכן בהקדשה מופיע המונח "ever-living"- המתייחס לכותב היצירה, מונח אשר היה נאמר רק בהתייחס לאדם שמת. אולם, כאמור, לשייקספיר היו עוד מספר שנים טובות לכאורה לחיות.
תיאטרון שייקספיר בוויצ'יטה מציג את מקבת'
אכן, המילים הנודעות "What's in a name" (מתוך רומיאו ויוליה), מקבלות גוון חדש, בהתחשב בדיון הסוער המתקיים סביב סוגיית המחבר האמיתי של כתבי שייקספיר. מהו שם, בעצם, ומה חשיבותו. לגבינו, הקוראים, זה אולי לא אומר הרבה, ניתן קרדיט ליוצר זה או אחר, מה זה כבר משנה. בעידן שבו הנורמה המקובלת היא להוריד שירים, סרטים, משחקים ומה לא מהאינטרנט, בזמן שבו זכויות יוצרים נרמסות, נראה כי סוגיית שייקספיר נבלעת לה בין בליל השמות, היצירות ומיני השערוריות היומיומיות. ובינינו, מה חשוב מי כתב מה. גם ככה איש אינו מצלם את הכריכה בספרייה.
הכותבת בוגרת אוניברסיטת בן-גוריון, בעלת תואר ראשון בבלשנות וספרויות זרות, לצד תואר מוסמך בבלשנות אנגלית. לצד זה, שוקטי היא בעלת הכשרה קולנועית ועבודותיה כוללות סרטים קצרים וסרטי תדמית. היא מנהלת את התוכנית "לומדים בסרט", שהיא שיטת לימוד ייחודית להוראת האנגלית: לימוד באמצעות דרמה והפקת סרטים
|
.jpg?id=3823223){kind=small}
