|
כך העלה המוסד לישראל את יהודי מרוקו | כתבת המגזין
ערב לציון 50 שנה למבצע "יכין" התקיים באוניברסיטת בר-אילן, לציון העלייה ההמונית של יהודי מרוקו. מתברר כי המבצע גם סלל את הדרך לרקימת יחסים דיסקרטיים ומודיעיניים בין ישראל למרוקו – לאחר חמש שנים שבהן ניהל המוסד עלייה חשאית-מחתרתית
ב-28 בנובמבר 1961, בדיוק לפני 50 שנה, החל מבצע העלייה הגדול של יהודי מרוקו, מבצע "יכין", על שם אחד משני עמודי בית המקדש, וזאת לאחר חמש שנות עלייה חשאית-מחתרתית ביזמת 'המוסד' הישראלי באמצעות הזרוע המבצעת – "המסגרת". היה זה בעידן ששלטונות מרוקו מנעו ועיכבו יציאת יהודים חופשית לישראל מתחומי גבולותיה. לכבוד מבצע זה נערך כנס שאורגן על ידי המכון לחקר המחתרות ע"ש מנחם בגין ומרכז דהאן לחברה, תרבות וחינוך במורשת יהדות ספרד ע"ש אהרן ורחל דהאן באוניברסיטה. הכנס לא רק עסק במבצע הזה באופן נקודתי. יכין היווה תפנית בגלגולי העליות השונות ממרוקו מאז שנת 1947.
העלייה התנהלה בחשאי אך בידיעת צרפת
בין 1947 ל-1949 יצאו מצפון אפריקה בתנאי מחתרת דרך אלג'יריה ובאוניות מעפילים בחסות המוסד לעלייה ב' כ-18,000 יהודים – רובם הגדול ממרוקו. בין 1949 לסתיו 1956, יצאו לישראל כ-92,000 עולים במסגרת ארגון "קדימה" – הגוף אשר בחסות המוסד לעלייה ב' ומחלקת העלייה של הסוכנות היהודית אירגנו בידיעת השלטונות הקולוניאליים הצרפתיים עלייה ממרוקו הצרפתית, הספרדית ומהאיזור הבינלאומי של טנג'יר. מסתיו או שלהי 1956 עד סתיו 1961 העלייה התנהלה בחשאיות בעקבות מתן עצמאות פוליטית למרוקו על ידי צרפת וספרד, וטנג'יר סופחה בחזרה לממלכה המרוקאית. העלייה החשאית אורגנה בידי "המסגרת" בשותפות בין המוסד בראשות איסר הראל ומחלקת העלייה של הסוכנות היהודית והעומדים בראשה, שלמה זלמן שרגאי וברוך יחיאל דובדבני.
הכנס עסק בהיבטים הפוליטיים והדיפלומטיים שקרמו עור וגידים מאחורי הקלעים במהלך שנת 1961 בין ישראל למרוקו לפתיחת שערי היציאה באופן חופשי בערוץ מבצע יכין. המשא ומתן בין נציג ישראלי, מפקד 'המסגרת' במרוקו, לבין נציג בית המלוכה בין מאי לאוקטובר 1961, לא רק אפשר את היציאה ההמונית אלא סלל את הדרך לפתיחת ערוץ לרקימת יחסים מיוחדים ודיסקרטיים, מודיעיניים ואחרים, בין מדינת ישראל לממלכה המרוקאית בתקופה שלישראל לא היו מגעים רציניים ומשמעותיים עם איזושהי מדינת ערבית. בד בבד, בכנס דובר על העלייה לישראל במתכונת הרבדים הסוציו-אקונומיים, הסיבות החברתיות שהיוו דחף ליהודי מרוקו לנטוש את מולדתם ולהגר לישראל דרך דרום אלג'יריה, ספרד וגיברלטר בעזרת ממשלות צרפת, בריטניה וספרד של הגנרל פרנסיסקו פרנקו. ההרצאה של פרופסור מיכאל לסקר מהמחלקה ללימודי המזרח התיכון וראש המכון לחקר המחתרות ע"ש מנחם בגין באוניברסיטת בר-אילן, התמקדה בסוגיות הדיפלומטיות בחסות 'המוסד', ממשלת ישראל, הסוכנות היהודית, והקונגרס היהודי העולמי אשר תרמו בהדרגתיות לשכנוע השלטון המלוכני המרוקאי ליישם מדיניות עלייה ליברלית ושים קץ לעלייה מחתרתית ורדיפת היהודים.
ההרצאות האקדמיות של דלית אטרקצ'י, ד"ר יוסי בן-טולילה, וד"ר חיים סעדון התרכזו בהתלבטויות הן של יהודי מרוקו במרוקו, והן של מדינת ישראל בדרכים כיצד לצאת ממרוקו בחשאי בעידן המחתרת עד נובמבר 1961. חלק מההרצאות אכן הוצגו מנקודת הראות של ישראל ויהודי מרוקו, וחלק התייחסו לשיקולים של ממשלת מרוקו ובית המלוכה והאופוזיציה הפוליטית לממשלה ולמלך. כולן דנו בסיבות שמרוקו לבסוף ניאותה לאפשר עלייה ללא מגבלות מיוחדות ביכין החל מסוף נובמבר 1961. קהל המשתתפים הגדול באולם פלדמן שמנה יותר מ-200 איש הגיב בהתרגשות לסרט מבצע "מוראל" אודות ניסיונותיו של דויד ליטמן, אז יהודי צעיר מאוד ואמיד שהתגורר בשוויץ, להבריח בדרכי עורמה ותחכום דרך צרפת ושוויץ 530 בני נוער לישראל. ליטמן אכן ביצע את התהליך בהצלחה כשהוא מערים על השלטונות במרוקו. כיום בן 78, ליטמן לא הגיע לכנס מסיבות בריאותיות. במקומו הרצתה בתו אריאן, המתגוררת בישראל, על הנושא והסרט הוקרן במלואו (55 דקות). אחד מהנוכחים ציין כי הוא אחד מאותם 530 בני נוער.
שאר ההרצאות היו מפי פעילי שטח וותיקים שהשתתפו הן בעלייה החשאית הן במבצע יכין – מאיר קנפו, גד שחר, ד"ר פנחס קציר, ושמואל טולידאנו. כמובן שרבים אחרים, עשרות פעילים ושליחים ישראליים השתתפו במבצעי העלייה השונים ממרוקו, אולם לדאבוננו רובם הלכו לעולמם בשני העשורים האחרונים. הפעילים הוותיקים תיארו את מבצעי העלייה. שמואל טולידאנו אף שימש בשנים מאוחרות יותר כסגן ראש המוסד וכיועץ בכיר לענייני ערבים בממשלות ישראל של לוי אשכול, גולדה מאיר, ויצחק רבין. את הכנס ליוו נגנים וזמרים שהעשירו את קהל המשתתפים באתנחתאות מוסיקליות של שירי ארץ ישראל היפה, מאותה תקופה, שירים שהושמעו בקהילות יהודי מרוקו טרם עלייתם ארצה.
|
.jpg?id=3823223){kind=small}
