השופט שלי טימן בבר-אילן: "שופטים הושפעו מהתקשורת" |כתבת המגזין חוקרים, שופט, עורכי דין ועיתונאים דנו בשאלה זו בכנס שהתקיים בבר-אילן, וטימן אמר כי "התקשורת קובעת את דעת הקהל, וראינו בהרבה תיקים שזה כן השפיע. אני חושב שלשכת עורכי הדין צריכה לתת דעתה לעניין הזה של כבוד לבית המשפט, נאמנות לקצין בית המשפט, כולל נאמנות ללקוח"
בכנס "עורכי הדין בעידן המדיה - טובת הלקוח מול לחצי התקשורת" שהתקיים באוניברסיטה הוצגו מחקרים אקדמיים על ההיבטים האתיים בהתנהלותם התקשורתית של עורכי הדין בישראל והשלכותיהם על ההליך המשפטי, כמו גם חוות דעתם של העוסקים בצידו המשפטי של הדין ובצידו התקשורתי. ד"ר לימור זר-גוטמן, ראש המרכז לאתיקה של עורכי דין ע"ש דייויד וינר מהמכללה למינהל סקרה את השינויים ברגולציה בתחום: "אנחנו רגילים לראות את פני עורכי הדין המתראיינים לתקשורת. זה כבר נראה לנו טבעי אך חשוב להבין את כברת הדרך שנעשתה ואת השינויים ברגולציה. במשך חמישים שנה נאסר על עורכי דין להופיע בתקשורת בתואר עורכי דין, אלא רק כמשפטנים. החל מ-1986 הרגולציה רוככה בהדרגה, הותרה פרסומת מוגבלת של עורכי הדין, והחל מ-2001 יחצ"נים החלו ליחצ"ן עורכי דין".
השופט (בדימוס) שלי טימן הסתייג מההופעות של עורכי הדין בתקשורת בענייני לקוחותיהם: "התקשורת קובעת את דעת הקהל, אך השופט לא יכול להיות מושפע ממנה. ראינו בהרבה תיקים שזה כן השפיע. אני חושב שלשכת עורכי הדין צריכה לתת דעתה לעניין הזה של כבוד לבית המשפט, נאמנות לקצין בית המשפט, כולל נאמנות ללקוח. זוהי נשמת אפה של האתיקה המקצועית". ענת פלג, מנהלת המרכז למשפט ותקשורת בבר-אילן סקרה מחקרים בנושא, ובין השאר דיווחה על מחקרים במדעי החברה שמצאו שככל שהסיקור רחב יותר וציני יותר כך חודרת התקשורת למרחבי קבלת ההחלטות. השחקנים הפוליטים מאמצים את ההיגיון הזה וכך רואים תופעות של "ספינים", במקום דיווח עדכני של מדיניות ציבורית. ככל שעיתונאי דעתן יותר, ככל שהנראות שלו וקולו האישי מושמע יותר כך גם גדלה השפעתו.
במחקר שעשתה ד"ר פלג היא מצאה שיש שינוי של ממש בין עמדות הסנגורים הוותיקים לבין עמדות הצעירים: "השינוי הזה נובע משינוי הכללים האתיים, מהחשיפה לתוכניות טלוויזיה משפטיות, ומהמיזוג בין תפקיד המשפטן ותפקיד הדובר של הלקוח. התובעים הצעירים מתוסכלים יותר מהוותיקים מהמדיניות המשפטית של משרד המשפטים. הם קוראים למשרד להחריף את ההתבטאויות שלו, לדווח בסגנון רגשי יותר ולהתנתק מההתבטאויות הממלכתיות", אמרה.
"איך אפשר להעלות על הדעת שיש שופט בישראל שאין לו דיעה מוקדמת?", הקשה עו"ד אלדד יניב: "אך זה לא אומר שהוא לא יצליח לשפוט. "כאזרח שראה טלוויזיה, שמע רדיו וקרא עיתון, השופט אפילו לא יודע שכדאי שלא יתעמק במידע, כי יום אחד הוא יהיה השופט בתיק הזה. למרות זאת, השופט אמור לתת את הטיפול המקצועי הטוב ביותר בתיק". בתגובתו על הנאמר אמר עו"ד ציון אמיר: "אנחנו חיים בעידן שבו המדיה השתלטה עלינו כמעט בכל תחום. אומנם זכות הציבור לדעת, אך אני כופר בחובתה של העיתונות לדווח על כל דבר ולהפציץ את הציבור באינפורמציה. התכלית של עשיית צדק נפגעת". עו"ד אמיר התייחס לדעתה של נשיאת בית המשפט העליון דורית בייניש, שהתקשורת לא רק משקפת את דעת הקהל אלא גם מעצבת אותו, וטען שהמצב יותר חמור: "התקשורת קובעת את דעת הקהל, מכתיבה את דעת הקהל ויוצרת מציאות יש מאין".
בהמשך ערב העיון התקיים רב-שיח בנושא: "האסור, המותר והמומלץ בניהול משפטים פליליים ואזרחיים בעידן המדיה הרב-ערוצית". ערב העיון נערך ע"י הפקולטה למשפטים והמרכז למשפט ותקשורת של בית הספר לתקשורת בבר-אילן, בשיתוף עם המרכז לאתיקה של עורכי דין ע"ש וינר של המסלול האקדמי במכללה למינהל. את הערב הנחה פרופ' אריאל בנדור.
.jpg?id=3823223){kind=small}
